בשבועות האחרונים אנו עדים למגמה ברורה של התחזקות השקל מול הדולר, תופעה שממשיכה לרכז עניין רב בקרב כלכלנים, משקיעים ובעלי עסקים.
מדובר בתהליך שיכול להיראות חיובי ממבט ראשון – המטבע המקומי מתחזק, כוח הקנייה שלנו עולה, מחירי היבוא יורדים, וחופשות בחו"ל הופכות משתלמות יותר.

אך מאחורי המספרים והכותרות מסתתרת מציאות כלכלית מורכבת הרבה יותר. התחזקות השקל משפיעה על יצואנים, על רווחיות חברות ישראליות, על שוק ההון המקומי, ועל תיק ההשקעות של כל משקיע בישראל.
בנוסף, היא מאותתת לעיתים על שינויים צפויים במדיניות המוניטרית של בנק ישראל – ומעלה שאלות קריטיות לגבי הריבית, האינפלציה והכיוון העתידי של הכלכלה הישראלית כולה.

הגורמים להתחזקות השקל דווקא עכשיו

 עודף בחשבון השוטף
ישראל רושמת מזה תקופה ארוכה עודף בחשבון השוטף כלומר, יותר ייצוא מייבוא, במילים אחרות נכנס יותר מט"ח מאשר יוצא. חברות מקבלות תשלום בדולרים, אך ממירות את חלקו לשקלים כדי לשלם שכר, מיסים והוצאות בארץ.

ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל

ככל שגובר האמון בכלכלה, ביציבות הפוליטית ובהתייצבות הביטחונית  הכסף זורם פנימה ,קרנות הון סיכון וקרנות גידור מחו"ל משקיעות בסטארט-אפים או ברכישות של חברות/נדלן והן מעלות את ערך המטבע המקומי.

מדיניות מוניטרית (ריבית בנק ישראל)

כאשר הריבית בארץ גבוהה יחסית לזו שבשאר העולם, המשקיעים מבחוץ מחפשים תשואה גבוהה ובטוחה, משקיעים קונים נכסים בשקלים ( לדוגמה אג"ח ופיקדונות) זה מעלה את הביקוש למטבע המקומי.

בחודש יוני  בנק ישראל 2025 לא התערב בשוק המט"ח (שבנק ישראל קונה מט"ח הוא מאזן את התחזקות השקל)

חולשה בדולר הגלובלי
גם אם ישראל לא הייתה שחקן ישיר, ירידה כללית בדולר מול סל המטבעות תורמת להתחזקות השקל. מאז תחילת שנת 2025 הדולר האמריקאי איבד כמעט 12% מול סל המטבעות

איך זה משפיע על השוק?

השפעה שלילית על חברות יצואניות
לדוגמה: חברות כמו טאואר, אלביט, נייס, מלאנוקס לשעבר – שמקבלות הכנסות בדולרים – עלולות להראות רווחיות נמוכה יותר, מה שפוגע במנייתן.

השפעה חיובית על חברות יבואניות
חברות קמעונאות, תעשייה מבוססת יבוא, וחברות המשתמשות בחומרי גלם מחול  – נהנות מעלויות יבוא נמוכות.

ירידה באטרקטיביות של מניות חו"ל עבור המשקיע הישראלי
אם הדולר יורד, גם אם המניה האמריקאית עולה – בשקלים התשואה יכולה להישחק.

הוזלת מחירי הסחורות בדולרים

רוב הסחורות בעולם ( נפט, זהב, נחושת, חיטה)  מתומחרות בדולרים. התחזקות השקל מוזילה את עלותן בשקלים

אופציות להשקעה במצב של שקל מתחזק

 השקעה בשוק המניות המקומי

חברות יבואניות ונדלן נהנות מהמצב (לינק  ל-2 סקירות שעשינו על חברות בתחומים אלו).

בחברות דואליות שנסחרות גם בישראל וגם בארה"ב – ערך המטבע ישפיע עליהן.

 פיקדונות שקלים

ללא חשיפת מט"ח.

ריבית גבוהה יחסית כיום.

תשואה סולידית

אפשר למצוא השוואה בפיקדונות הבנקים באתר בבנק ישראל

קרנות כספיות שקליות

קרנות כספיות הן סוג של קרן נאמנות המנוהלת על ידי גורם מקצועי ומפוקח. הן משקיעות בנכסים בעלי סיכון ותנודתיות נמוכים ולכן נחשבות להשקעה בטוחה, בדומה לפיקדון בנקאי, ומשיגות לרוב תשואה דומה לריבית בנק ישראל לאורך זמן.

ניתן למצוא השוואה בין קרנות כספיות באתר FUNDER

אג"ח ממשלתיות וקונצרניות שקליות (לא צמודות לדולר)

אג"ח היא נייר ערך שהוא למעשה הלוואה שהמשקיע נותן לחברה או למדינה, בתמורה להתחייבות להחזיר לו את הסכום עם ריבית קבועה ובמועדים ידועים מראש. האג"ח סחירה בבורסה וניתן למכור או לקנות אותה לפי מחיר השוק.

קרנות נאמנות / תעודות סל מגודרות למט"ח

קרן נאמנות היא מכשיר השקעה משותפת שבו משקיעים רבים מחזיקים יחידות בקרן, שמושקעת במגוון ניירות ערך כמו מניות, אג"ח ופיקדונות. יש קרנות מנוהלות אקטיבית שבהן מנהל ההשקעות בוחר את הנכסים, ויש קרנות מחקות שעוקבות אחרי מדדים. הקרנות מפוקחות רגולטורית, והכספים נשמרים בנאמנות. קיימות קרנות פתוחות (מספר היחידות משתנה לפי כניסות ופדיונות) וקרנות סגורות (מספר יחידות קבוע). יש שני סוגי מיסוי: קרן פטורה – שבה המס משולם רק בעת פדיון היחידות, וקרן חייבת – שמשלמת מס על הרווחים בעצמה והמשקיעים פטורים ממס. היתרון בקרן פטורה הוא דחיית תשלום המס עד למועד הפדיון.

שקל מתחזק? חשוב לזכור את התמונה המלאה

התחזקות השקל מעניקה יתרונות ברורים לכלכלה ולמשק הבית. כאשר המטבע המקומי מתחזק, עלויות היבוא יורדות ומחירי המוצרים מחו"ל הופכים משתלמים יותר, דבר שמקל על יוקר המחיה ומעודד צריכה. בנוסף, השקעות שקליות כמו פיקדונות ואגרות חוב מקומיות הופכות אטרקטיביות יותר עבור המשקיעים, וגם חברות יבואניות נהנות משולי רווח גבוהים יותר בזכות הוצאות מט"ח נמוכות.

עם זאת, חשוב לזכור שהתחזקות השקל טומנת בחובה גם חסרונות משמעותיים. חברות היצוא עלולות להיפגע לאור ירידה בתחרותיות מול השווקים בחו"ל, מה שיכול לפגוע ברווחיותן ולהאט את צמיחת המשק. גם משקיעים המחזיקים נכסים דולריים או חשיפה לשווקים זרים עלולים לראות שחיקה בשווי השקעותיהם במונחי שקל, ולעיתים ההפסד משינוי שער החליפין עשוי לגבור על הרווח מההשקעה עצמה.

שוק המטבע הוא תנודתי מטבעו, והדולר עשוי לשוב ולהתחזק – בין אם בעקבות שינויים במדיניות הריבית של ארצות הברית, התערבות של בנק ישראל ברכישת מט"ח, או טלטלות גיאופוליטיות בלתי צפויות. לכן, עבור המשקיעים, מדובר בתקופה שמחייבת בחינה מחדש של מבנה תיק ההשקעות, שקילת חשיפה למט"ח או גידור במידת הצורך, ובחינת הזדמנויות בשוק המקומי לצד שמירה על פיזור והגנה מפני שינויים חדים בשערי החליפין

האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון, ועל כן מומלץ להיעזר ביועץ השקעות מוסמך לפני קבלת החלטות